pandas
נקודת הקצה של ה-CSV של Frankfurter נטענת ישירות ל-DataFrame, כך שמשיכת שערים היא שורה אחת. הסיבה לבחור בה על פני חיפוש מהיר של שער שוק היא יכולת השחזור: קבעו מקור אחד וההיסטוריה שלו נשארת כפי שפורסמה, כך שבקטסט שתריצו היום יתאים לזה שהרצתם בשנה שעברה.
התחלה מהירה
הפנו את read_csv לנקודת הקצה של ה-CSV:
import pandas as pd
df = pd.read_csv("https://api.frankfurter.dev/v2/rates.csv?base=usd"es=eur,gbp")
מקבלים frame של date,base,quote,rate, עם שורה אחת לכל מטבע יעד.
המרת סכום
ה-CSV נותן את השער, לא סכום מומר. הכפילו את הסכום בעמודה
rate. לערך סקלרי בודד בלי pandas, פנו לנקודת הקצה הפשוטה
של השער עם requests:
import requests
rate = requests.get("https://api.frankfurter.dev/v2/rate/usd/eur").json()["rate"]
total = 100 * rate
קיבוע מקור רשמי
כברירת מחדל מקבלים את השקלול של כל המקורות. הוסיפו providers
כדי לקבע רשות אחת, וכך הניתוח נשאר בר-ביקורת: תחומי שיפוט רבים מחייבים
להשתמש בשער שמפרסם הבנק המרכזי שלהם בהמרת סכומים במטבע חוץ.
df = pd.read_csv("https://api.frankfurter.dev/v2/rates.csv?base=usd"es=eur&providers=ecb")
ECB- שער הייחוס של הבנק המרכזי האירופי, הסטנדרט למע"מ ולמכס באיחוד האירופי.
NBP- Narodowy Bank Polski. מע"מ ומס חברות בפולין מומרים לפי שער ה-NBP.
CNB- הפיקסינג של הבנק הלאומי הצ'כי, שמשמש להנהלת חשבונות ולמס בצ'כיה.
BCB- ה-PTAX של Banco Central do Brasil, הייחוס לחוזים ולמס בברזיל.
BANXICO- שער ה-FIX של Banco de México לסילוק התחייבויות בדולר אמריקאי.
עיינו בכל המקורות. מקור מקובע פועל לפי לוח הפרסום שלו, כך שהשער העדכני שלו עשוי לפגר ביום אחד אחרי השער המשוקלל העדכני.
סדרות היסטוריות
השתמשו ב-from לטווח תאריכים וב-group=month לשורה
אחת לכל חודש. נתחו את עמודת התאריך והגדירו אותה כאינדקס, ואז שרטטו או
דגמו מחדש. ההיסטוריה המשוקללת יכולה להשתנות מעט כשמגיעים נתונים חדשים, ולכן קבעו מקור לכל מה שצריך לשחזר.
df = pd.read_csv(
"https://api.frankfurter.dev/v2/rates.csv?from=1949-12-01&base=usd"es=gbp&providers=bbk&group=month",
parse_dates=["date"],
index_col="date",
)
df["rate"].plot()
השאילתה מושכת את הדולר האמריקאי מול הליש"ט עד 1949 מהארכיון של
Deutsche Bundesbank. אפשר לראות את הצמדת ה-cable על $2.80 נשארת
יציבה במשך שנים, ואז נשברת ב-1967. ההיסטוריה העמוקה עוברת דרך הפיקסינג
של הבונדסבנק בפרנקפורט: הדולר מול המארק מ-1948, ורוב צמדי הדולר האחרים
מ-1949 עד 1970. הבנק המרכזי האירופי לוקח את המושכות מ-1999, כך שסדרה
מודרנית רציפה משתמשת בשקלול ברירת המחדל או ב-providers=ecb.